פסק-דין בתיק ב"ל 15120-02-12

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים

1.         התובע אובחן כלוקה בשמיעה, בבדיקת שמיעה שנערכה במכון "שמר -מרכז רפואי", מיום 9/6/09 (נ/4). מבדיקה זו עולה, כי קיימת לתובע ירידה בשמיעה בשיעור 20 דציבל בתדירויות הדיבור.   

2.         התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי, ביום 6/2/11  (נ/1).

3.         ביום 22/8/11, דחה הנתבע את תביעת התובע מהטעם שהתביעה הוגשה בחלוף למעלה מ-12 חודשים מהמועד בו תועד הליקוי לראשונה ברשומות הרפואיות כנדרש בסעיף 84א(א)(3)(א) לחוק.

4.         אלה טענות התובע בסיכומיו:

א.        התובע ייחס את ירידת השמיעה באוזן כאל מחלה אשר תחלוף מאליה ולא היה מודע כלל וכלל כי מצבו יחמיר עד כדי טנטון וירידה חזקה בשמיעה. בזמן הרלוונטי לא ידע התובע כי מצבו הרפואי באוזן משוייך להיחשפותו לרעש מזיק בעבודתו, אשר גרם לטנטון באוזנו ולפגיעה בשמיעה.

ב.         בדיקת שמיעה משמעותית ביצע התובע ביום 12/5/10, עת נשלח התובע על ידי רופא ממרפאה תעסוקתית לבצע בדיקות ליקוי שמיעה ב"מכון שמר", רק לאחר בדיקה זו הבין התובע כי ליקוי השמיעה הינו קשור קשר ישיר לעבודתו.

ג.         לאחר הבדיקה הראשונית לשמיעה שבוצעה ביום 2/10/09, היה טרוד התובע בבריאותו, שכן נתגלה גידול בעינו והוא היה עסוק בבדיקות רפואיות אצל מומחים בתחום גידולים בעיניים ולא התפנה לשאול לגבי ההליכים הספציפיים לגבי הגשת תביעה בנוגע לטנטון וליקוי השמיעה.

ד.         רק לאחר בדיקת שמיעה נוספת מיום 12/5/10, ורק לאחר חשדות הרופא התעסוקתי, ידע התובע בוודאות שהוא סובל מטינטון. לאחר הפניה לרופא התעסוקתי פנה המערער בזמן הנדרש תוך 12 חודשים על מנת להגיש תביעתו למל"ל.

5.         כך נטען בסיכומי המוסד לביטוח לאומי:

א.        בהתאם להלכה הפסוקה, התנאים האמורים בסעיף 84א(א) לחוק הם תנאי סף, אשר ככל שאינם מתקיימים, לא ניתן להכיר בליקוי שמיעה כתוצאת פגיעה בעבודה. מיישומם של הכללים האמורים בעניינו של התובע, עולה מסקנה חד-משמעית, כי התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(3)(א) אינו מתקיים בעניינו של התובע, שכן תביעתו הוגשה בחלוף המועדים הקבועים בסעיף.

ב.         הנתבע טען כי מאחר והתביעה הוגשה לנתבע ביום 6/2/11, בחלוף 20 חודשים ממועד ביצוע הבדיקה, קרי - 9/6/09, הרי שלא התמלא התנאי הקבוע בסעיף 84א' לחוק ועל כן אין לתובע להלין אלא על עצמו שלא עמד במועדים הקבועים בחוק.

ג.         עוד טען הנתבע, כי אם בית הדין יקבל את פרשנותו של התובע, אזי יתרוקן סעיף 84א' מתוכן ותתייתר משמעותו. כמו כן, טוען הנתבע, כי לא ברור מדוע בוחר התובע להישען על בדיקת השמיעה מיום 12/5/10, כבדיקה משמעותית לדידו, שכן, הדרישה המפורטת בסעיף 84א'(א)(3), היא אובייקטיבית במהותה ואין המדובר באבחנה סובייקטיבית של התובע, האם הבדיקה משמעותית ואם לאו.

6.         לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

7.         בסעיף 84 א לחוק נקבע:

"(א)    אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)        המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה[נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן - רעש מזיק);